פשעים כלכליים הינם פשעים אשר מטרת הפשע הינה רווח כלכלי או טובה כלכלית של העבריין.
ניתן לחלק את העבירות הפליליות לשני חלקים:
- עבירות פליליות אלימות– עבירות פליליות אלימות שמטרתן הן רווח או טובה כלכלית. בין עבירות פליליות אלימות אלו כלולים שוד באיומים ופריצות לבתים. מדובר בעבירות אלימות אשר מטרתן המרכזית היא גניבת כסף ורכוש אשר מתבצעים באלימות.
2."עבירות צווארון לבן" – עבירות אלו הן עבירות אשר מטרתן היא רווח כלכלי ישיר או עקיף ואשר בוצעו ללא שימוש באלימות כלל. סוג עבירות ישיר זה משויך לרוב למקרי מעילה בכספים ( העברת כספים רבים לטובת העבריין מתוך קופת המעביד או קופה אחרת אשר היתה תחת אחריותו).
באופן דומה, סוג עבירות "צווארון לבן" עקיפות הוא המקרה הנפוץ יותר, אשר מסתכמים לרוב בקבלת שוחד בתמורה לטובות הנאה, מסחר במידע חשוב על החברה או הארגון וכמובן קשרי הון-שלטון לא תקינים, הן מצד הממונים הבכירים בשלטון והן מצד המנהלים הבכירים בארגון.
משרד עו"ד אורדן מסייע בכלל סוגי העבירות הללו.
עבירות צווארון לבן בישראל –
בעוד בארצות הברית בעיות הפשעים הכלכליים תופסים נפח גדול מאוד מסך הפשעים במדינה, גם בישראל מוערכים כי סך העלמות המס המובילים לפיחות בהכנסות הקופה הציבורית עומד על כ-40 מיליארד שקל, סכום המשתווה לכמות מס ההכנסה אשר נגבה מכל השכירים במשק בשנה.
אמנם ישנה הבחנה ברורה בין עבירות כלכליות לא אלימות לבין עבירות צווארון לבן אשר מסתכמות הן במעמד החברתי של מבצע העבירה וכן בכמות ובנפח של הכספים הנגבים.
ודאי כי אנשים אשר מעלימים מס הכנסה בשל כך שהם מקבלים כספים ללא חשבונית בסכומים מזעריים דינם שונה מאשר דינם של ראשי ערים או שרים בכירים אשר מאשרים או מבטלים תוכניות תשתיתיות מתוך מניעים של שוחד או טובות הנאה.
ניכרת כמובן גם הבעיה ביחסים בין ההון והשלטון במדינת ישראל שכן בקרב הפוליטיקאים רבים מהם עוברים בתום כהונתם הקצרה בכנסת של שנים בודדות לתפקידים בכירים בקרב הבנקים ועסקים נוספים הנשלטים בידי טייקונים דבר אשר בתורו מוביל לניגוד אינטרסים מובהק בקרב הפוליטיקאים אשר נאלצים לעיתים לפעול כנגד מי שאמור להיות המעסיק הבא שלהם.
על כן, תופעת עבירות "צווארון לבן" כאן כדי להשאר מרבה הצער.
באופן דומה, רשויות החוק שמו להם למטרה לפעול באופן נרחב וקשה יותר כנגד תופעות אלו ותקציבים רבים מופנים למטרת מיגור התופעה.
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, התבטאה במהלך כנס בו השתתפה בשנה שעברה כך: "אין כל הצדקה להתייחסות סלחנית לעבירות הכלכליות בשל היעדר נפגע עבירה ספציפי. הנפגעת בעבירות אלו לרוב היא הקופה הציבורית אשר משליכים באופן ישיר ועקיף על כלכלת המדינה, שוק ההון והאמון של הציבור בגורמים המופקדים על ניהול הכלכלה." (ישראל היום, 23.10.18) .
הר הכסף – הדרך שלכם לקבל כל מה שמגיע לכם לכתבה לחצו כאן.
