הבריאות שלנו היא מעל לכל וכשאנחנו נמצאים במצב של הזדקקות לטיפול רפואי, אנחנו מביעים אמון וביטחון מיוחד בצוות הרפואי המטפל בנו, מתוך אמונה שהטיפול יבוצע באיכות ומקצועיות, המיטביים ביותר. אך לא אחת, הטיפול שקיבלנו אינו עומד בסטנדרטים המקובלים, ולנו עומדת הזכות להגיש תביעת רשלנות רפואית
רשלנות רפואית- קווים לדמותה
מקור הגדרתה של רשלנות רפואית בפקודת הנזיקין של החוק הישראלי, המבחין בין רשלנות "סתם", לבין רשלנות הנובעת מעיסוקו של האדם. כך, למעשה אין הבדל בין בעלי המקצוע השונים בכל הקשור למילוי תפקידם, כשהציפייה המובנת מאליה היא, כי יבצעו את עבודתם נאמנה תוך נקיטת צעדי זהירות סבירים, שבעל מקצוע אחר בתחומם היה נוקט באותן הנסיבות.
כשמדובר בטיפול רפואי, הרי שאנחנו, כמטופלים, סומכים באופן מוחלט וכמעט עיוור על הצוות הרפואי המטפל בנו, מהאחות המעניקה לנו עזרה וטיפול ראשוני ועד בכירי הרופאים והמנתחים. יחס אמון זה, והמצב הרפואי בו אנו נמצאים, אשר לעיתים מגביל את יכולת התגובה וקבלת ההחלטות שלנו, מחייב אותנו לדעת כיצד ניתן להתמודד עם מקרי רשלנות רפואית.
סוגי רשלנות רפואית
כאמור, פעמים רבות המצב הרפואי וחוסר ההבנה שלנו בנושא, אינם מאפשרים לנו להבין כי אכן חווינו מקרה של רשלנות רפואית. לכן, בכל מקרה של חשד כזה, חשוב ומומלץ להתייעץ עם עורך דין מקצועי ומומחה לתביעות רשלנות רפואית. יחד עם זאת, בכדי להבין באילו מקרים מדובר, ריכזנו עבורכם כמה ממקרי הרשלנות הרפואית הנפוצים:
- אי נקיטת הליכים סטנדרטיים- בסופו של דבר ישנן שיטות טיפול מגוונות המתאימות לכל מטופל באופן אינדיווידואלי. יחד עם זאת, טיפול ראוי נבחן על פי פרמטר של הליכים סטנדרטיים- כיצד רופא סביר היה פועל באותן הנסיבות.
- אבחון שגוי- הרופא המטפל צריך לפעול בזהירות סבירה ועליו לגלות יוזמה ואחריות לברר את העובדות לאמיתן. טעות בלתי סבירה שהובילה לאבחון שגוי, תחשב אף היא כרשלנות רפואית.
- רשלנות בהסכמה מדעת- על הצוות המטפל למסור את מלוא המידע הנדרש למטופל בכדי שיוכל להפעיל שיקול דעת בהחלטתו על קבלת הטיפול הרפואי. מסירת מידע שגוי, או לא מלא, נחשבת רשלנות בהסכמה מדעת.
כאמור, ישנם עוד מקרים רבים, המצריכים התייעצות ובדיקה פרטנית לעומק. למקרים נוספים ומידע נוסף תוכלו להיכנס לאתר df-law.co.il.
דברים שחשוב לדעת לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית
כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית, עליכם לצרף חוות דעת של רופא מומחה, הקובעת כי אכן התרחשה רשלנות וכי קיים נזק בין הרשלנות לנזק. בנוסף, חשוב לדאוג לאיסוף של כל החומר הרפואי הרלוונטי, כשאת תביעת הרשלנות הרפואית ניתן להגיש עד 7 שנים מקרות המקרה.
הליך התביעה המשפטית נמשך לרוב זמן רב היות ונדרשת בדיקה יסודית של האירועים הרפואיים והמשפטיים כאחד. היות ומדובר בחומר מורכב, ולא תמיד מדובר במקרה של רשלנות מקצועית, לפני הגשת התביעה מומלץ להיוועץ בעורך דין רשלנות רפואית לבירור מקיף האם קיימת עילה לתביעה.